מה עושים שוטרים על רולרבליידס כדי להילחם בתופעה שמשתקת את ארה"ב?

על הקשר שבין קהילה ותחנת המשטרה המקומית: מקרה בוחן מעיירה קטנה במסצ'וסטס

 

בעיירה נורת'המפטון שבמסצ'וסטס חיים כ-30,000 תושבים בלבד. למראית עין, זוהי עיירה אמריקאית טיפוסית. רחוב ראשי משובץ בעסקים קטנים ומסעדות, כנסייה, ספרייה, בניין עירייה ותחנת משטרה. לכאורה, אין שום סיבה מיוחדת להגיע לכאן לביקור, אולי מלבד העובדה שבמסגרת תוכנית עמיתים מטעם מחלקת המדינה של ארצות הברית נשלחתי אל העיירה להתמחות בת ארבעה שבועות. נושא התוכנית, שכללה שמונה עמיתים ישראלים ושמונה עמיתים ירדניים, היה מעורבות אזרחית (Civic Engagement), במובן הרחב ביותר של המושג. כמה רחב? ובכן, כל אחד מאיתנו שובץ בבוטסון או במערב מסטצ'וסטס בארגונים ומוסדות שהיו, לפחות למראית עין, לא קשורים אחד לשני: החל משדולת הנשים של מסצ'וסטס, משרד ראש העיר של עיירה קטנה במערב המדינה, עמותה העוסקת בגישור ובקידום דיאלוג בין קבוצות ואני, שובצתי בתחנת המשטרה של נורת'המפטון.

 

credit: AlexiusHoratius, Wikimedia Commons

 

הכירו את צ'יף קספר 

 

הקשר בין מעורבות אזרחית לבין תחנת משטרה, בייחוד באקלים הנוכחי בארצות הברית נראה לי כלא טבעי, בלשון המעטה. על אף הפתעתי, החלטתי שזוהי הזדמנות אמיתית ללמוד על האופן שבה עיירה קטנה במדינה ליברלית מובהקת מתמודדת עם אתגרים חברתיים בתקופה הפוליטית והחברתית הסוערת בה נמצאת כיום ארצות הברית. ביתר שאת, תחנות משטרה לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית נמצאות תחת ביקורת נוקבת על התמודדותן מול סוגיות של גזע וזהות אתנית. מקרים של אלימות משטרתית, שיטור-יתר ושבירת המרחק הנהוג בין החברה למשטרה עולות לכותרות מדי יום.

 

גם תחנת המשטרה השקטה והקטנה של נורת'המפטון, המנוהלת על ידי אישה בשם ג'ודי קספר, ספגה לא מעט אש מהמגמה הגואה. אך צ'יף קספר, עוף מוזר בעולם השיטור האמריקאי, רואה בתחנת המשטרה אותה היא מנהלת חלק אינטגרלי מרשת הארגונים החברתיים הפועלים בעיר, ולאורך ארבעת שבועות ההתמחות, נכחתי בלא מעט פגישות ושולחנות עגולים, בהם נוכחות נציגים מהמשטרה לא הייתה מובנת מאליה, לפחות עבורי.

 

מבין האתגרים שעמם מתמודדת נורת'המפטון (מלבד חיות מחמד אבודות, בהתאם לקלישאה), הוא אתגר גדול בהרבה, שעמו מתמודדת ארצות הברית כולה בשנים האחרונות והוא מגפת האופיאודיים.

 

מכת מדינה

 

ארצות הברית, באופן החוצה מגמות סוציו-אקונומיות וחלוקה פוליטית, מתמודדת עם המגפה כבר מספר עשורים, אך זו, הגיעה לממדים עצומים בשנים האחרונות. על פי הערכות, כשני מיליון אמריקאים סובלים מבעיית התמכרות למשככי כאבים וכ-12 מיליון נוספים נטלו משככי כאבים מבלי פיקוח של רופא. שילוב קטלני של מתן יתר של מרשמים, הצפה של הרואין זול והעלייה בשימוש בפנטניל הובילו לכך שהמפגה התפשטה כאש בשדה קוצים. נורת'המפטטון, הידועה בזכות מעמד סוציו אקונומי גבוה, ספגה מספר גבוה של קורבנות מהמגפה. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהעיר משמשת כמעין מוקד לאוכלוסיות קצה, בייחוד לאור שירותי הרווחה האיכותיים הניתנים בעיר. כשהגעתי לתחנת המשטרה, נדהמתי מעוצמת המגפה ומכך שהיא מערערת קהילות שלמות בעיירות הסמוכות, מדירה שינה מעיניהם של המחוקקים המקומיים של מסצ'יוסטס ומציבה חוסר ודאות מול האופן שבו טראמפ מתמודד עם התופעה. המגפה, מהווה אתגר ממשי לא רק עבור גורמי אכיפת החוק, אלא גם לרשת העמותות, שירותי הבריאות ואף העסקים הפועלים בעיירה.

 

 

למשל, אחת הדרכים בה מתמודדת תחנת המשטרה עם המגפה היא קואליציה שהוקמה בשיתוף עם ארגון שנקרא Hampshire HOPE, העוסק במניעה וטיפול בהתמכרויות לצד קידום בריאות ושיקום. העמותה, משמשת כארגון גג לקואליציית ארגונים מקבילים ומשלימים העוסקים כולם בתופעה. לצד ארגונים דומים, HOPE עובדים עם המוסדות האקדמיים באזור, בית החולים, משרד התובע המחוזי, ארגונים הפועלים לקידום נוער, ארגוני בריאות ציבור והמשטרה המוקמית. סביב הסוגיה, המשטרה החליטה להקים צוות מיוחד הנקרא DART (Drug Addiction Recovery Team, הכוללת צוות ייעודי של שוטרים שעברו הכשרה מיוחדת בנושא כדי להתמודד עם התופעה לא רק מזווית של שיטור, אלא דווקא ממקום הוליסטי וקהילתי – שנועד לקדם את בריאות הציבור. השוטרים שעברו את ההכשרה מקיימים פגישות קבועות עם קואליציה שייעודה להילחם בתופעה הכוללת את בית החולים המקומי, עמותה המקדמת את בריאות הציבור, עובדים סוציאליים קהילתיים, מדריכי נוער ועמותה המובילה מענה ראשוני עבור מכורים.

 

 

 

שיטור ועבודה קהילתית

 

השוטרים, עמדו לא פעם בסיטואציות מורכבות מול מגפת האופיאודים, כאשר המתח שעלה סבב סביב שמירה על הקהילה במקרים של מכורים שהיוו סכנה לציבור, לבין הרצון של השוטרים לקדם את רווחת הקהילה, לא בהכרח תחת עדשת השיטור. בהקשר הזה, השוטרים לא פעם נעזרו בכלים קהילתיים מובהקים וזנחו את אלו ה'משטרתיים': מלבד צוות ה-DART הייחודי, השוטרים חברו לעובדים סוציאליים ופנו אל אנשים שהיו במצוקה באופן פרטני, ביצעו מעקב אחר תהליך השיקום של מכורים וכמובן, בפגישות צוות העלו מקרים נקודתיים של חברים מהקהילה המצויים בסיכון.  

 

המתח בין הצורך לשמור על ביטחון התושבים כמוסד שיטור לבין הרצון להוות פלטפורמה לשיח והעצמת הקהילתיות פוגש את השוטרים מדי יום. הדרך של צ'יף קספר, גם אם אינה מקובלת, מצליחה לחבר באופן המרגיש כמעט טבעי בין שני עולמות שאנו רגילים לחשוב עליהם כמתנגשים ולא כמתחברים. כמובן שעבודה קהילתית שמטרתה פיתוח עירוני וחברתי צריכה להיות מגובה במוסדות ופלטפורמות מגוונים, אך זו, בגיבוי של גוף כמו המשטרה מקבלת משנה תוקף ומעניקה זווית הסתכלות אחרת. החיבור בין ארגוני שטח (grassroots) העובדים עם קבוצות שוליים בקהילה לבין הזווית המוסדית שמעניקה המשטרה, יצאו חיבור מעניין ולא שגרתי להתמודדות עם תופעה סבוכה.

 

 

 

שתפו בפייס
שתפו בלינקד
שתפו בגוגל +
Please reload

המומלצים

מה עושים שוטרים על רולרבליידס כדי להילחם בתופעה שמשתקת את ארה"ב?

29.7.2018

1/10
Please reload

חיפוש לפי
מידע חדש
Please reload

חיפוש לפי ישובים ותגיות
עקבו אחרינו