כיצד ניתן להחיות מחדש את מרכזי הערים? על מודל הBID
מרכז עיר חי ומשגשג הוא מרכיב משמעותי באיכות החיים של התושבים. אבל איך עושים זאת? הבחירות המוניציפליות מהוות הזדמנות לחשיבה מחודשת.
בשנים האחרונות מתרחשת מגמה מדאיגה, המחקה תהליך שהתרחש גם בארצות הברית לפני כמה עשורים: קניונים חדשים, שנפתחים בעיקר בשולי הערים, "גונבים" את הולכי הרגל[1], הלקוחות הפוטנציאליים של עסקים בעיר, ותנועתם ברחובות המסחריים הולכת ומידלדלת. הדבר מביא לדעיכה של מרכזי הערים הוותיקים, המשנים את אופיים למסחר "זול" יותר או כזה שלא עונה על צרכי תושבי האזור. הקניונים, לעומת זאת, מציעים סביבת קניות סגורה, ממוזגת, וכמובן חניה בשפע ובחינם. רחוב ויצמן בכפר סבא, לדוגמה, וקניון ערים שנמצא במרכזו (שבמשך שנים שימש כדוגמה לקניון המשתלב רחוב הראשי), סבלו מאוד מפתיחת מתחמי הקניות הגדולים באזור התעשייה ובשכונה החדשה. אם בעבר הקניון והרחוב שלידו היו הומי אדם בימי שישי בצהריים, כיום שוררת שם אווירת נכאים.
צילום: נדב פן
רשויות מקומיות רבות מבינות שצריך להחיות את האזורים האלו. הן יודעות מה הן רוצות: אזורים משגשגים עם איכות חיים טובה לדייריהם והמבקרים בהם, אך לרוב אין להן את ההבנה או הכלים ל"איך לעשות זאת". ובכן, הרשו לי להציג את מודל ה-Business Improvement District, ובקיצור BID.
ה-BID הוא מרחב גיאוגרפי מוגדר בו מתאגדים בעלי עסקים או קהילה, בתמיכת הרשות המקומית, שלוקחים אחריות על המרחב הציבורי שלהם, ומשפרים אותו במגוון דרכים. מדובר במודל לפיתוח כלכלי מקומי המיושם מסביב לעולם כבר כמה עשורים (בארה"ב לבדה פועלים במודל הזה מעל 1,200 מרחבים כאלו). כל בעל עסק/נכס במרחב משלם מס או היטל לטובת עמותה, שתפקידה לנהל את פעילות ה-BID. לרוב זה נעשה בשיתוף הרשות המקומית, ברמות שונות של מעורבות. העמותה המנהלת יוזמת פעולות לשיפור המרחב הציבורי והעסקי ב-BID. מלבד תגבור הביטחון והניקיון, העמותה יכולה ליזום אירועי חוצות כמו סגירה של קטע רחוב לטובת שוק, מופע מוזיקלי ואירועים נוספים שימשכו מבקרים לאזור.
פעילות העמותה מחברת את העירייה לקהילה, מעלה את ערך הנדל"ן בשכונה, מסייעת בשיפור השכונה, ועוזרת לעירייה לעקוף מנגנונים עירוניים מסורבלים. העסקים הקטנים ברחוב הופכים אותו למעניין ובטוח יותר, ותורמים לכלכלת העיר ולחוסנה (הארנונה של העסקים מממנת את רוב השירותים שהעיר מספקת לתושביה). במקרים רבים, האינטרסים של בעלי העסקים, שמעוניינים ברחובות בטוחים ונעימים להליכה שימשכו לקוחות פוטנציאלים, זהים לאינטרסים של העירייה, שאזורים נעימים ומשגשגים תורמים למיתוגה כיישוב מוצלח.
המרכזים הוותיקים של ערים כמו ראשון לציון, חיפה, הרצליה ועוד, שהולכים ודועכים כבר שנים, יכולים להיות שוקקים ומלאי חיים. תחשבו על מקומות עם עסקים סגורים או לא פעילים, רחובות עם פעילות מסחרית זולה וחד גונית (חנויות תיקון סלולר ובתי קפה ב-5 ₪, לדוגמה) ואזורים שפעם היו מוקד לקניות, סידורים וסתם שוטטות – בכל אלו קיים פוטנציאל אדיר. חוסר האמון בין הסקטור הפרטי לציבורי מעכב שיתופי פעולה שכאלה, אך ירושלים ותל אביב-יפו כבר הוכיחו שזה אפשרי והטמיעו את המודל במספר אזורים בעיר.
צילום: עידן עמית
מישהו אמר ג'נטריפקציה?
בשנים האחרונות נשמעת ביקורת רבה על מודל ה-BID. המבקרים טוענים כי הצלחתו היא זרז לתהליכי עִילוּת (ג'נטריפקציה), וששיפור "מלאכותי" של המרחב הציבורי מביא לעליית מחירי נדל"ן, ודוחק החוצה דיירים ובעלי עסקים קטנים – כשבמקום האחרונים נכנסות רשתות גדולות, שיכולות להרשות לעצמם את השכירות או הבעלות על הנכס. ביקורת נוספת היא על התנערות מאחריות של העירייה על המרחב, והאצלת סמכויות לעמותה לטפל בכל הבעיות ברחוב. בנוסף, תושבים לא תמיד אוהבים שכספי הארנונה שלהם משמשים לשיווק ומיתוג עסקים פרטיים, שלאו דווקא נמצאים באזור מגוריהם. הביקורות הן לגיטימיות בהחלט, והניסיון מרחבי העולם מראה שדברים כאלו בהחלט קורים. אבל המודעות אליהם מאפשרת לתכנן את מיתון השפעתם.
שותפות בין הרשות לעסקים הקטנים היא המפתח להצלחת המודל
אין נוסחה ל-BID מוצלח – כל מרחב דורש חשיבה אסטרטגית ולמידה מעמיקה כדי לייצר את הממשק הנכון בשבילה. עם זאת, כדאי לציין כמה דגשים הכרחיים:
רצון וצורך שעולה מבעלי עסקים עצמם.
גבולות הגיוניים של המרחב הגיאוגרפי.
הקמת עמותה מנהלת, שאיש המפתח בה הוא המנהל, שמכיר היטב הן את השטח שהוא אמון עליו והן את האנשים הרלבנטיים בעירייה.
הבחירות המוניציפאליות הן הזדמנות מצוינת למתמודדים ולפרנסי העיר לבחון את אסטרטגיית הטיפול באזורים כמו אלו שהוזכרו, ולהתמקד בשיפורם תוך שותפות עם בעלי העסקים הקטנים. ברחבי העולם כבר יודעים ששיתופי פעולה כאלו, כשנעשים נכון, משפרים את איכות חייהם של תושבי העיר ומגבירים את האמון ברשות המקומית ונבחריה. שנת בחירות זה זמן מצוין לעצור ולחשוב מחדש על החזון למרכזים הוותיקים ועל איך להשיגו, ומודל ה-BID בהחלט יכול לסייע בזה.
[1]http://urbanologia.tau.ac.il/%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A6%D7%AA-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%AA-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94/
עידן עמית הוא מתכנן עירוני בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה ותקשורת מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בתכנון עירוני מ-CUNY - Hunter College עם התמחות בפיתוח כלכלי מקומי.לשעבר רכז תכנון של החברה להגנת הטבע במחוז ת"א, ונציג הגופים הירוקים בוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב.
