ראיתם את סלאח פה זה ארץ ישראל?
על ערים אזוריות בארץ ובעולם
הסרט "סלאח פה זה ארץ ישראל" מעורר הדים בימים האחרונים, ובצדק. הוא מעלה את אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית ומכניס אותה אל תוך הפריים טיים: הוא נוגע בעוולות ההיסטוריות של מדינת ישראל שבמידה רבה, מעצבות את הסדרים החברתיים כלכליים בישראל עד היום.
בסרט מסופר, בין היתר, על עיירות הפיתוח שנולדו מתוך (ציטוט מהסרט): "ביקורת על פריז ולונדון המתועשות", וזאת על מנת שיהיו ערי שירותים עבור הקיבוצים והמושבים סביבם.
זה לא צלח. הערים הללו תפקדו במקרה הטוב כמרכז מסחרי אזורי, לעיתים סיפקו שירותי בריאות. רוב השנים נשמרה הפרדה, במקרים רבים שררה איבה בין הערים למועצות שלצידן .
אולם בשנים האחרונות, לצד התחזקות המנהיגות בערים, ועדות הגבולות שמקדמות צדק חלוקתי והתחזקות הגישה האזורית בפריפריה שבאה בדמות אשכולות רשויות מקומיות, ניתן לראות סימנים לשיתופי פעולה.
זה עדין בחיתולים. שיתופי הפעולה ברובם סובבים התייעלות ואיגום משאבים כגון פסולת, אזורי תעשייה, מערכות וטרינריה וכו'. אבל יש גם דוגמאות להבנה ששיתוף פעולה הוא הכרחי לטובת מינוף מנועי הצמיחה ושיפור איכות החיים של כלל התושבים בהיבטים נוספים כמו שירותים ציבוריים משותפים ועוד.
הסרט הזכיר לנו מסמך שנכתב במכון ראות לפני מספר שנים, בהובלת טליה גורודס ויונתן ווינברג, שעסק בתפקיד של 'עיר אזורית' בישראל ובעולם. הינה חלקים מהמסמך:
עיר אזורית ( city- region )
"בישראל, אין הגדרה משפטית המייחדת ערים מסוימות כעיר-אזורית, על אף שהגדרה זו נפוצה למדיי בקרב מתכנני ערים וכלכלנים בארה"ב ובאירופה מאז 1950. לפי הערכות, קיימות בעולם יותר מ-300 ערים כאלה.[1]
עיר-אזורית מורכבת בדרך כלל ממרכז עירוני, המקושר למרכזים עירוניים ו/או כפריים קטנים יותר, ללא מוסדות שליטה משותפים. היא מציגה אזור עירוני עם מספר מוקדי שלטון, אבל עם אזור עסקים מרכזי אחד, שוק עבודה ורשת תחבורה המתפקדים דה-פקטו כיחידה אחת.[2] גדולתה של העיר-האזורית ביכולתה ליצור גישה שילובית למגוון נושאים אזוריים כמו תחבורה, שימושי קרקע ובעיקר לנושאים של פיתוח כלכלי-חברתי, ולהתחרות מול אזורים דומים ברמה הגלובלית.
ערי הפריפריה העיקריות (כגון כרמיאל עבור הגליל המזרחי, מעלות עבור מרכז הגליל או אילת עבור חבל אילות ויישובי הערבה) הן קריטיות לאתגרים החברתיים-כלכליים באזור שלהן שכן הן מתפקדות כמרכז כלכלי, תרבותי ואדמיניסטרטיבי עבור היישובים שסביבן. כרמיאל לדוגמה, עיר יחידה בין כפרים, קיבוצים ומושבים רבים, משמשת כמרכז עירוני לאוכלוסיות מגוונות אשר מגיעות אליה כדי לצרוך שירותים ומוצרים שונים (אוכלוסיות אשר הדבר היחיד אשר הן חולקות במשותף הוא ככל הנראה כרמיאל עצמה).
ברמה המקומית, הקרבה לעיר קריטית באופן מיוחד בפיתוח של אזורים מרוחקים בעלי מאפיינים פריפריאליים. הוכח כי ערים עם אוכלוסייה המונה מעל 50,000 הנמצאות במרחק נסיעה של עד 45 דקות מהישובים סביבן הן בעלות סיכוי גבוה יותר להציע פתרונות תעסוקה מגוונים, השכלה גבוהה, טיפול רפואי ייחודי, חנויות ושירותים פיננסים, תרבותיים ואחרים.[3] ב
כך, ה"עיר האזורית" קריטית יותר להגברת ההון האנושי, הכלכלי והחברתי של תושבי האזור מאשר חברתה המטרופולין, ולו משום שהפערים במקרה הראשון בין המוקד העירוני לנקודות אשר סביבו גדולים יותר.
ברמה הגלובלית, לעיר האזורית תפקיד ייחודי כמנוע צמיחה לאומי בעידן הגלובליזציה. באירופה במיוחד שוררת ההבנה שעיר-אזורית יכולה לתפקד כגשר בין מדינות הלאום ואתגרי הגלובליזציה, ביחוד לאור המשבר הכלכלי העולמי האחרון. ברמה הפשוטה ביותר, מרכזים עירוניים מתאפיינים בביצועים ובפריון גבוהים יותר: הם מעודדים יעילות ומגבירים יצירתיות, למידה וחדשנות בקשרים שבין רשתות תעשיה מקומיות, אשר נמצאות בליבת רוב ערי-האזור של היום. מעבר לכך, לכלכלת העיר האזורית קישוריות הולכת וגדלה לשווקי העולם, מה שמתמרץ צמיחה גבוהה יותר אשר בתמורה מעודדת יצרנים ו/או יזמים מומחים בתחומם (specialized producers) להופיע ברשת מסוימת. דוגמאות כוללות הנדסת מכונות בבאדן-וורטמבורג ובחבל בבאריה, גרמניה, תעשיות מבוססות מלאכה-קטנה בצפון איטליה, תעשיית התכשיטים של בנגקוק, או יצור הרהיטים בגואדלחרה, מקסיקו.[4] "
מעיירת פיתוח לעיר אזורית
עיסוק בסוגיה ההיסטורית והחברתית שעולה מ "סלאח פה זה ארץ ישראל", חשוב מאין כמותו, וטוב עשה דוד דרעי שהעלה את הסוגיה הנפיצה על סדר היום הציבורי.
ואילו היום, קרוב ל70 שנה אחרי, בעת שבה הערים הללו צומחות ומתחדשות (הסכמי הגג עתידים להכפיל ולשלש חלק מאותן "עיירות"), ובמרבית מערי הפריפריה נוכח שיח של עוצמה וגאווה מקומית (בשונה מהעולים המוחלשים המוצגים בסרט), נכון יהיה גם לבחון מחדש את תפקידן של ערים אלו במרחב:
מה טיב היחסים הרצויים בינן לבין המועצות, ובינן לבין עצמן? האם נכון שיתפקדו כ"ערים אזוריות"? ומה נדרש בכדי שיהפכו לכאלו? שאלות אלו ואחרות עומדות לפתחן של המנהיגות המקומית בערים, המועצות האזוריות ושל ממשלת ישראל, בדרך להגדרה מחודשת של עיירות הפיתוח לשעבר ואולי אף בדרך ליצירת שוויון הזדמנויות ועשיית צדק היסטורי.
[2] Allen J. Scott, City-Regions: Economic Motors and Political Actors on the Global Stage (Department of Public Policy and Department of Geography, UCLA Los Angeles, CA).
[3] Lewis Dijkstra and Hugo Poelman, Remote Rural Regions: How Proximity to a City Influences the Performance of Rural Regions, European Union, Regional Policy (January 2008).
[4] Allen J. Scott, John Agnew, Edward W. Soja, and Michael Storper, Global City-Regions: An Overview, London School of Economics
