המטרופולין הבדואית הראשונה

רהט בדרך להפוך לעיר הערבית הגדולה בישראל

 

רהט הוקמה בשנת 1972 כחלק ממאמצי המדינה לישב את החברה הבדואית ביישובי קבע (מהלך שמאז ועד היום נמצא תחת מחלוקת פוליטית עמוקה). מאז ועד היום העיר גדלה בקצב מהיר, מ- 9,200 תושבים בשנת 1983 ועד לכ- 62,000 תושבים כיום, קצב הגידול המהיר הפך את רהט לעיר השנייה בגודלה בחברה הערבית. לא רק זאת אלא שכיום ישנה מצוקת דיור ברהט – המגרשים שמשווקים נחטפים ויש עודף ביקוש למגורים בעיר. ההנחה היא שתוך שנים מועטות יחסית רהט תעקוף את נצרת, בעלת הגידול הטבעי הנמוך בהרבה משל רהט, ותהיה העיר הערבית הגדולה בישראל. התחזיות על פי תכניות הפיתוח של העיר מדברות על כך שבשנת 2040 ברהט יתגוררו כ-200,000 תושבים. ובניגוד לתחזיות גידול של ערים אחרות המתקשות לצמוח, ברהט נראה כי תחזית זו תתממש.

 

איך היא מתכננת לעשות את זה?

 

כדי להיות המטרופולין הבדואי, עיריית רהט מתכננת ומקדמת מרכז עירוני חדש, בתוואי של נחל גרר העובר בין השכונות החדשות לשכונות הישנות של העיר. רהט מנסה למצב את מרחב התפר הזה כלב העיר כולה, ומכיוון שכיום יש מחסור אקוטי במבני ציבור, 'קל' יחסית להגדיר את האזור ככזה. במסגרת זו נבנים מרכז תרבות, בריכה, מרכז מורשת בדואית, שוק ופארק ירוק. עיריית רהט שואפת להפוך את העיר למרכז תרבותי ושירותי לאוכלוסייה הבדואית כולה. הווה אומר, שבמקום לנסוע לחברון לרכוש בגדים בדואי תושב הדרום יוכל להגיע לרהט ולמצוא את צרכיו, ומעבר לכך, כאשר תושב חורה ירצה לצרוך תרבות – רהט תהיה התשובה המיידית, ולא באר שבע.

 

 

 

מה קורה היום?

 

כיום, רהט איננה העיר המרכזית עבור האוכלוסייה הבדואית של הנגב. אם תשאלו תושב חורה מה היא העיר המרכזית עבורו הוא יענה שבאר שבע. באר שבע היא העיר המרכזית, גם מכיוון שבפועל היא העיר המרכזית של הנגב (בירת הנגב) וגם מכיוון שלבדואים היסטוריה עם העיר שהתחילה בתקופה העות'מנית. השוק הבדואי של באר שבע הוקם בשנת 1905 ופעל עד לאחרונה – כאשר נסגר על ידי עיריית באר שבע – הוא עדות אחת לקשר לזה. כלומר, בעוד לבאר שבע קשר היסטורי עם הבדואים רהט היא ישוב חדש שהוקם אך לאחרונה על ידי ממסד שבינו לבין הבדואים מאבק בסיסי על זכויות התיישבות באזור.

 

היחס המורכב של בדואים לרהט, העדר זהות עירונית (והשייכות החזקה למשפחה/שבט) יחד עם ההיסטוריה של הבדואים לבאר שבע, הם בין הסיבות לכך שרהט איננה עיר הראשה הטבעית של הציבור הבדואי. יחד עם זאת, הצמיחה הדמוגרפית של רהט והמחסור בשירותי ציבור לאוכלוסייה הבדואית בשילוב עם תהליכי התכנון של עיריית רהט מצביעים על הזדמנות של ממש למצב את רהט כמרכז תרבותי, עסקי ועירוני עבור כלל הנגב ובפרט עבור האוכלוסיה הבדואית שבנגב.

 

אולם, לא די בכך שעיריית רהט תקדם את הפיתוח העירוני. לאזור הנגב ולמדינת ישראל כולה יש תפקיד מכריע בקידום העיר, בשני מישורים. הראשון, שלא דובר במאמר זה הוא במישור החברתי בעיר – במציאת פתרון להתיישבות הבדואית ובקידום מנהיגות עירונית-מקומית. השני נוגע לפיתוח העירוני - במיצוב האזורי של העיר, בהורדת חסמים והעברת משאבים על מנת לייצר לרהט תפקיד אזורי, לאומי ואולי אף בינלאומי של המטרופולין הבדואית הראשונה.

 

 

 

 

צולם על ידי ברגי, מתוך אתר פיקיוויקי

 

שתפו בפייס
שתפו בלינקד
שתפו בגוגל +
Please reload

המומלצים

מה עושים שוטרים על רולרבליידס כדי להילחם בתופעה שמשתקת את ארה"ב?

29.7.2018

1/10
Please reload

חיפוש לפי
מידע חדש
Please reload

חיפוש לפי ישובים ותגיות
עקבו אחרינו