פיתוח כלכלי מקומי

למנף את הייחודיות ​

ממשלות ישראל לדורותיהן התמקדו בהעברה של פעילות כלכלית, הון ומקומות עבודה ממרכז הארץ לפריפריה, וזאת מתוך תפיסה כי הפריפריה נעדרת ממנועי צמיחה כלכליים מקומיים. הממשלה עדיין מקדמת מדיניות זו באמצעות עידוד אוכלוסייה יהודית וצעירה להתיישב בפריפריה ובאמצעות עידוד פרויקטים מחוללי שינוי דוגמת מפעל אינטל שעל יד קריית גת, העברת בסיסי צה"ל לנגב או בניית בית ספר לרפואה בצפת.

מדיניות זו קשורה לתפיסה שרואה בישראל מדינה קטנה שיכולה לתפקד כאזור אחד, ולפיכך מקדמת פעילות כלכלית הומוגנית ברחבי המדינה, ללא הקשר אזורי, וזאת על אף היתרונות התחרותיים המגוונים בין האיזורים השונים בארץ.

על כן, אנו מציעים כלים לפיתוח הפריפריה על בסיס מימוש הפוטנציאל הלאומי והגלובלי הטמון בנכסים הייחודים.

'נכסים ייחודיים' הינם איכויות מקומיות ייחודיות – כגון אקלים, היסטוריה ומורשת, טבע ונוף או אפילו נטל ייחודי –

מודל קפיצת מדרגה לפיתוח חברתי כלכלי, פיתוח עירוני, פיתוח קהילתי, פיתוח אזורי

הנטועים באזור ושאינם ניתנים להזזה בקלות. היות והגלובליזציה מאפשרת להון אנושי, סחורות וידע לנוע בקלות ממקום למקום, עשויים נכסים אלה להפוך למנוף לפיתוח אזורי מתמשך.